"עץ האורן בגן"נבט במוחי שנתיים לפני שנולד.

הייתי אמא במשרה מלאה לתאומותיי היקרות שירה ונועה.
את כל כולי הקדשתי להן, והתעורר בי צורך עז למימוש עצמי ושאלתי את עצמי:
למה את משתוקקת?

ידעתי מיד לגעת באדמה.
נזכרתי בקיץ ההוא, לפני שנים, כשהיה לי חלון של זמן לפני תחילת הלימודים בבצלאל.
עבדתי אז במשתלה ובן-רגע נוכחתי בשקט המופתי שעטף אותי בזמן שטיפלתי בשתילים.
למוח שלנו יש דרך משלו לשמר את החוויות ולשלוף אותן ברגע המדויק.

אז נרשמתי לקורס ביו-פאלחה ב"חווה ואדם", חווה אקולוגית במודיעין,
קורס בן שבעה מפגשים מרתקים על אדמה, עצים וצמחים,
מתובל באישיותו המרתקת של מנחה נפלא שהעמיק בי עוד את אהבתי לאדמה ולעצים.
הדרך שלי ליישם את מה שלמדתי בקורס הפתיעה אפילו אותי.
וכך היה שנתיים לאחר מכן.

הלכנו לגן שירה, נועה ואני,
ולפתע ראיתי שני גברים מדברים איך הם הולכים לכרות את עץ האורן שעמד בגינה.

אההה, פעם לבי, למה???
העץ עמד נטוי ובגלל זה החליטו לכרות אותו…
באותו מעמד החלטתי לעשות מעשה ולא להישאר אדישה למה שקורה.
פעלתי מיד ופניתי לעירייה למציאת פתרון אחר.
ידעתי שיש להם מניעים משלהם, אבל עשיתי כמיטב יכולתי לשנות את גורל העץ.
לנגד עיניי עמדה עוד סוגיה חשובה,
והיא להביא לתשומת לבם של הילדים את קיומו של העץ,
שלפני כן כלל לא הבחינו בו.

מכאן נולד הסיפור "עץ האורן בגן".

כשכתבתי אותו המילים זרמו בשצף-קצף מתוך ידע עמוק שצברתי במהלך החיים.
המפתיע מכול היה שכל הידע שהפנמתי באותו קורס ביו-פאלחה מצא את הרגע לנבוע,
בדיוק כמו נבט של צמח, שברגע המדויק בוקע ואז נוצרים חיים חדשים.

"עץ האורן בגן" הוא סיפור מרגש על עץ.

רוצים לקרוא אותו?
לרכישת ספר בפורמט דיגיטלי  לחצו על הלינק

תיהנו מהדרך!
באהבה רחלי