קיבלתי החלטה

שאני מוציאה את הטקסט כפי שאני כותבת אותו, עם שגיאות גם בהגייה וגם בכתיב.

מקסימום, מה שהתוכנה של וורד יכולה לתקן.

למה?
משום שזה קובל אותי וזה לא מאפשר לי לבטא את עצמי כפי שהייתי רוצה.

למה? עולה השאלה,  איך באמת יקשיבו אם אני טועה?

אז… מזמינה אתכם להקשיב ללא שיפוטיות ולהבין שכן, זה לא משקף דבר מלבד זה שאינני כותבת באופן רגיל,
יש לי את הדרך שלי, לכתוב את המילים וכן זה לא תמיד מוטעם לכללים ולחוקים.
אבל, ביננו, מי קבע את החוקים והכללים הללו?
מי קבע שהם נכונים?
הם בסך הכל כללים שהוכתבו משנים, והמוח שלי לא פועל באותה מתכונת.
המוח שלי יש לו דרך משלו, ויש בו רצון לגדול ולהתפתח.
והחסימה בולמת אותי, חוסמת אותי, מכלה אותי.
אז בחרתי, מתוך אמונה עמוקה שיש לי מה להגיד לעולם, מתוך עולמי, מנקודת מבטי מאהבתי.
יש בי יכולת לראות דברים שאחרים אולי לא כל כך שמים לב שקיימים.
אז אני בוחרת.
פשוט לתת את כל מה שעולה בי.
אני מכבדת כל אדם בדרכו.
זוהי דרכי.
משחררת את עצמי באהבה לעולם…
רחלי

השאר תגובה

HTMLine - בניית אתרים
FRESH - עיצוב גרפי